פלאפון תקשורת בע"מ נ' לוקה

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב ותגובת המשיבה לטענות ההתנגדות, כל זאת ביחס לתביעה על סך 27,902 ₪, בגין שימוש במכשירי טלפון סלולאריים.

לטענת המבקשת, בשל עיקול שהוטל על חשבון הבנק שלה, לא כובדה הוראת קבע לתשלום חיוביה כלפי המשיבה. המבקשת דאגה להסרת העיקול, וביקשה להסדיר את החוב שנוצר אצל המשיבה, ובאותה הזדמנות גם לבטל את הסכם ההתקשרות עימה, לאחר שהתברר למבקשת, לטענתה, כי החיובים שהיא מקבלת אינם תואמים את ההסכמות שהיו בינה לבין המשיבה.

המבקשת טוענת, כי המשיבה לא הסכימה להסדרת החוב שנוצר בשל שיחות טלפון, מבלי שהמבקשת תשלם את חובה בגין המכשירים שהיו בשימושה. בכך נהגה המשיבה, לטענת המבקשת, בחוסר תום לב.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אינה מדברת עברית, וכי בעת עריכת ההסכם עם המשיבה לא הוסברו לה תנאיו ולא הוסברו לה תוצאות ההסכם במקרה של אי עמידה בהתחייבויות. כן טוענת המבקשת, כי ההסכם כולל תנאים מקפחים.

המשיבה טוענת בתגובתה, כי המבקשת היתה מנויה על שישה מכשירי טלפון שונים. לטענתה, המבקשת התבקשה כמה וכמה פעמים להסדיר את חובה ולעדכן אמצעי תשלום קבוע, אך לא עשתה כן. כן טוענת המשיבה, כי חזקה שהמבקשת, אשר חתמה על ההסכם, היתה מודעת לתוכנו והסכימה לו. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת קיבלה חשבונות אשר תאמו את המוסכם בין הצדדים, וכי הטענה בדבר חוסר התאמה אינה מפורטת ואינה ברורה.

המשיבה מפרטת בתגובתה, כי התביעה מורכבת מיתרות ציוד (מכשירי טלפון) בסכום של כ- 13,000 ₪, ומחיובי בילינג ודמי יציאה משירות בסכום של כ- 13,000 ₪. עיון בחשבוניות שצורפו מעלה, כי דמי היציאה מהשירות עומדים על כ- 10,000 ₪, וחוב השיחות – כ- 3,000 ₪.

לא מצאתי בתגובת המשיבה התייחסות לטענת המבקשת, כי ביקשה להסדיר את חובה בגין השיחות בלבד, אך המשיבה דרשה להסדיר את יתרת החוב בגין המכשירים. מובן, כי אם היה חוב בגין ציוד, היתה המשיבה רשאית לדרוש את תשלומו, אולם ניתן היה לאפשר למבקשת להסדיר את החוב שנוצר בשל הטלת העיקול, ולהמשיך בקיום ההסכם כפי שהיה עד אז. לא ברור לי מהבקשה אם המבקשת ביקשה לפעול כך, או שמא ביקשה להשתחרר מכל התחייבויותיה בתשלום עבור השיחות בלבד, תוך הפסקת ההסכם בין הצדדים. נראה, כי המבקשת ביקשה דווקא לפעול בדרך השניה, מבלי שתחויב בתשלום כל שהוא מעבר לשיחות.

לכאורה, אין בפי המבקשת הגנה מפורטת, כטענת המשיבה, שכן למעשה המבקשת טוענת, כי היתה לה זכות להפסיק את ההסכם בין הצדדים, מבלי שתחויב בקנסות ובדמי יציאה כל שהם, בשל כך שהחיובים שקיבלה מהמשיבה לא תאמו את המוסכם. אלא שלעניין זה טענת המבקשת אינה ברורה, אינה מפורטת, ואינה נסמכת על דבר.

קשה אף להבין מתצהיר המבקשת מדוע, לטענתה, אין עליה לשלם בגין ציוד שקיבלה. טענות המבקשת בדבר חוסר הבנתה את השפה המדוברת ואת התנאים של ההסכם, אינן מתיישבות עם כך שביצעה עם המשיבה עיסקה בהיקף גדול יחסית, של שישה מכשירים. אכן, חזקה כי מי שחותם על הסכם, מודע לתוכנו ומסכים לפרטיו, וחזקה זו יפה במיוחד שעה שאין מדובר בהסכם רגיל, אלא בהסכם גדול, לפיו הועמדו לרשות המבקשת שישה מנויים שונים.

למרות כל האמור לעיל, איני סבורה כי יש לדחות את ההתנגדות, אלא יש לקבלה בכפוף להפקדת עירבון בסכום משמעותי.

חלק ניכר מהחוב הינו בגין עמלות יציאה. באשר לרכיב זה של החוב, עשויה לקום שאלה, אם אכן יש מקום לחיוב בנסיבות שנוצרו, ולצורך כך יש לברר לגופן מה היו הנסיבות של הפסקת השירות. יתר על כן, ידוע כי נושא החיוב בעמלות יציאה עומד להשתנות, על פי חוקים צרכניים בעניין זה, ועל כן יש ליתן למבקשת הזדמנות להביא להפחתת חלק זה של החוב, אם לא לביטולו, לאחר שתעלה טענותיה בפני בית המשפט.

דומה כי העובדות שיתבררו עשויות להשליך גם על גובה החיוב בגין המכשירים.

לאור המפורט לעיל, אני מורה, כי בכפוף להפקדת סך 7,500 ₪ בקופת ביהמ"ש, תוך 45 יום מקבלת החלטה זו, תינתן למבקשת רשות להתגונן.

בהעדר הפקדה, תידחה הבקשה, והליכי ההוצאה לפועל יימשכו.

המזכירות תביא את התיק בפני, עם הפקדת הסכום הנ"ל בקופת ביהמ"ש או בחלוף המועד לביצוע ההפקדה.

ניתנה היום, א' ניסן תשע"א, 05 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: